<h1>רבינו ירוחם נ"י ח"א</h1>
<h2>דף י:</h2>
אין אומרין הלל בפורים פשוט במגלה.
<h2>דף לג:</h2>
כרך המוקף מימות יהושע וכל הסמוך לו אע"פ שאינו נראה כגון שיושבת העיר בנחל או כל הנראה אף על פי שאינו סמוך כגון שיושבת בראש ההר נדון ככרך וקורין בט"ו וכמה נקרא סמוך מיל [לעיל ב' ע"ב] זה פשוט במגלה. ועוד פשוט כרך שהיה מוקף חומה מימות יהושע אף על פי שאין לו חומה עכשיו קורא בט"ו. כרך שישב ולבסוף הוקף אף על פי שהוקף מימות יהושע נדון ככפר ואין קורי' בט"ו זולתי אם הוקף ולבסוף ישב זה פשוט במגלה. ופירשו בתוס' כי בכרך המוקף חומה מימות יהושע אין צריך י' בטלנין דהא דאמרינן בגמרא כרך שאין בו י' בטלנין נדון ככפר ואף על גב דאתו ליה מעלמא לא איירי אלא בכרך שאין מוקף מימות יהושע שיקדימו ליום הכניסה בקריאת המגלה אם אין בו י' בטלנין וכבר אמרנו [לעיל ב' ע"א] כי בזמן הזה אין מקדימין.
